#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קז. האם משתחרר עבד כנעני בכסף או בשטר ע""י עצמו או ע""י אחרים שלא מדעתו ומדוע 1) לר""מ 2) לחכמים 3) לרשב""א? "	"1) לר""מ בכסף ע""י עצמו אין משתחרר שאין קנין לעבד בלא רבו.<br>בכסף ע""י אחרים משתחרר, לאביי דהואיל וכסף קונהו בע""כ אף משחררו בע""כ לרבא כיון שקבלת רבו משחררתו.<br>בשטר ע""י עצמו משתחרר שגיטו וידו באים כאחד.<br>בשטר ע""י אחרים אין משתחרר דס""ל דהשחרור חוב לו ואין חבים לו בע""כ.<br>2) לחכמים בכסף ע""י עצמו משתחרר שיש קנין לעבד בלא רבו. בכסף או בשטר ע""י אחרים משתחרר דס""ל דזכות לעבד להשתחרר.<br>בשטר ע""י עצמו משתחרר שגיטו וידו באים כאחד.<br>3) לרשב""א בכסף ע""י עצמו אינו משתחרר דס""ל דאין קנין לעבד בלא רבו <sup>מו</sup>.<br>בכסף או בשטר ע""י אחרים משתחרר דס""ל דזכות לעבד להשתחרר.<br>בשטר ע""י עצמו אינו משתחרר דס""ל שאין אומרים גיטו וידו באים כאחד <sup>מז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מו.  והרשב""א  (בד""ה ואינו)  הרבה להקשות על פרש""י ופירש שלרבי שמעון בכסף ע""י עצמו משתחרר דס""ל שיש קנין לעבד בלא רבו.
<br>מז.  ולהלכה כתב הרשב""א  (ד""ה ולענין)  קי""ל כחכמים דבין בכסף בין בשטר בין ע""י עצמו בין ע""י אחרים ועיי""ש שלרי""ף בכסף ע""י אחרים אפילו בעל כרחו והרשב""א פקפק בדבריו.</span>"	קידושין כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קח. במס' נדרים בעי הני כהני שלוחי דרחמנא הוו או שלוחי דידן ולא איפשיטא, מדוע לא פשטו מדברי רב הונא בסוגיין? 	"תירצו התוס' (ד""ה דאמר) דאורחיה דגמרא הוא בכמה דוכתי דלא מיפשטא אלא ממשנה או מברייתא אע""ג דמצי למיפשט מדברי אמוראי א""נ יש לומר דהתם הכי קמיבעיא ליה הני שלוחי דרחמנא דוקא נינהו ולא שלוחי דידן כלל או דילמא הוו נמי שלוחי דידן אבל לכו""ע יש בזה שלוחי דרחמנא ולכן אין לפשוט מדרב הונא <sup>מח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מח.  והרשב""א  (ד""ה דאמר)  כתב דיש מפרשים דהתם בעבודות הכשרות בזר כגון שחיטה והפשט וניתוח קבעי, והא דרב הונא בקבלה וחברותיה דאין כשרות בזר, ומש""ה קאמר רב הונא דשלוחי דרחמנא נינהו, דכל דלא מצי עביד לא משוי שליח. וא""נ התם בכהן וכהן והכא בכהן וישראל.</span>"	קידושין תוס' כג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קט. באיזה אופן נחלקו ר""מ וחכמים אם עבד כנעני משתחרר בכסף ע""י עצמו ובמאי פליגי (3) "	"בהו""א דאקני ליה אחר מנה בלא תנאי ר""מ סבר אין קנין לעבד בלא רבו ורבנן סברי יש קנין לעבד בלא רבו.<br>לרבה אמר רב ששת לכו""ע אין קנין לעבד בלא רבו ופליגי דאקני ליה אחר מנה ואמר ליה על מנת שאין לרבך רשות בו, ר""מ סבר כי אמר ליה קני קני עבד וקני רביה וכי אמר ליה על מנת לא כלום קאמר ליה ורבנן סברי כיון דאמר ליה על מנת אהני ליה תנאיה.<br>ור' אלעזר אמר שבאופן זה לכו""ע קני עבד וקני רביה ופליגי דאקני ליה אחר מנה על מנת שתצא בו לחירות, ר""מ סבר כי אמר ליה קני קני עבד וקני רביה וכי אמר ליה על מנת לא כלום קאמר ליה ורבנן סברי לדידיה נמי הא לא קא מקני ליה דהא לא אמר ליה אלא על מנת שתצא בו לחירות."	קידושין כג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קי. בעל או אחר שנתנו מתנה לאשה או שמצאה מציאה של מי הגוף והפירות? 	"כתבו התוס' (ד""ה ורבי) בשם ר""י שאם נתן הבעל מתנה לאשתו קנתה לגמרי ואין הבעל אוכל פירות ואם נתן אחר מתנה לאשה הגוף שלה והפירות לבעלה <sup>מט</sup>. אם מצאה מציאה הגוף והפירות לבעל.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מט.  וכן דעת הר""ן  (ד""ה דקי""ל)  וכתב וזה שלא כדברי רש""י ז""ל שכתב בפרק בן סורר ומורה שמתנה שאדם נותן לאשת איש כמציאתה והכל של בעל.</span>"	קידושין תוס' כג:		
